יום שני, 22 באוקטובר 2012

שני אתרים הניצבים ברחוב אחד וכה היו רחוקים במטרותיהם


בברלין יש אתרים היסטוריים רבים ומעניינים. שניים מהם שוכנים ברחוב אחד, בסביבה פורחת מאד בצמחיה עשירה ופרחים. ביקרתי שם בחודש אוגוסט האחרון . כל בנין ומאפייניו המיוחדים השונים כל כך זה מזה אך הקשר ההיסטורי היהודי הוא גם המחבר ומאפיין אותם.
אגם ואן הגדול (Grosser Wannsee) שלחופו שוכנת וילה ואנזה (www.ghwk.de ) בה נערכה וועידת ואנזה הידועה לשמצה . הווילה והגן נבנו בשנים 1914/15 עבור איש עסקים. משנת 1939 היו מנהיגי הגסטפו הבעלים החדשים של הווילה והפכו אותה לבית הארחה, קזינו ומשכן לוועידות. בשנים 1943-1940 טיפלו בגנים של הווילה, עובדי כפיה יהודים, עד אשר ב-1943 גורשו לאושוויץ. עד 1945 שימשה הווילה שימשה כבית הארחה לאורחי השלטון הנאצי. משנת 1988 החל שיפוץ הבניין והגנים לקראת הפיכת המקום לאתר הנצחה. "אתר ההנצחה והחינוך בבית ועידת ואנזה" נפתח ב-1992, ביום השנה ה-50 לוועידה על "הפתרון הסופי לבעיה היהודית". כיום הבניין מתפקד כמוזיאון, אתר הנצחה ומרכז תיעוד לשואה, ובו  תערוכת קבע המוקדשת לרדיפת היהודים ולשואה.
ב-31 ביולי 1941 מונה היידריך אחראי על ביצוע הפתרון הסופי לבעיית כל יהודי אירופה. הוא השתמש במסמך החתום בחתימת הרמן גרינג מראשי המשטר הנאצי בתכתובת עם שאר המשרדים בממשל הנאצי ולצורך לגיטימציה של מעשי הרצח שבוצעו על ידי היחידות שבפיקודו,ולהדגשת תפקידו כאחראי על ביצוע הפתרון הסופי. עותק מהמסמך נשלח יחד עם ההזמנות לוועידת ואנזה, ואחריה הם הופצו לכל הרמות הפיקודיות של ה-אס אס.

על פי הזמנתו של היידריך, התכנסו ב-20 בינואר 1942, חמישה עשר נציגים בכירים מה-אס אס, מהמפלגה הנאצית, וממשרדי ממשלה שונים. הנושא היה"הפתרון הסופי של הבעיה היהודית". המשתתפים היו בכירים בדרג הביצועי-מנהלי שלא היו מקבלי ההחלטות, ולא ראשי המדינה הגרמנית. כי זו כבר התקבלה.

הדיון נועד לתאם דרכי ביצוע.היידריך רצה להשיג שתי מטרות בוועידה: לקבל הכרה במעמדו כאחראי ראשי בנושא גירוש יהודי אירופה (קרי, השמדתם) ובנוסף, לשתף את משרדי הממשלה והמפלגה בביצוע הרצח המתוכנן. המשתתפים הבטיחו שיתוף הפעולה המלא של המשרדים והמחלקות בראשם עמדו.בעשותם כך, הפכו את כל הנהגת המשטר לשותפה לפשעים נוראים אלה  המשתתפים דנו בנושאים מיוחדים בלבד כשהחשוב בהם היה השאלה סביב גירושם של "בני התערובת". בני תערובת הוגדרו כאנשים להם הורה לא-יהודי והורה יהודי או סב יהודי,ובני זוג שאחד מהם לא יהודי. לא נתקבלה החלטה בנושא שנדחה לכינוס עתידי. כחלק מההכנה לוועידה, ערך אדולף אייכמן רשימת מספר כל היהודים במדינות אירופה השונות. הרשימה כללה שני סוגי מדינות, סוג A - מדינות תחת שלטון הרייך, סוג B מדינות שותפות או יריבות לרייך .

תוצאות הועידה : ב-31 בינואר 1942 שלח אדולף אייכמן מכתבים דחופים לכל דרגי הפיקוד של המשטרה, המשטרה החשאית ושירות הביטחון ובהם הוראות להכין את גירוש יהודי גרמניה, אוסטריה והשטחים הכבושים בצ'כיה. על בסיס  הוראות אלו הוקמו מחנות השמדה והופעלו, בוצע חיסול הגטאות (אקציות), ויהודי מערב אירופה גורשו והושמדו.

גורל חמשה עשר משתתפי וועידת ואנזה: שלשה מהם נתלו לאחר משפטים בתום המלחמה בהם אדולף אייכמן שנתלה בישראל ב -1962, שניים התאבדו במאי 1945, חמישה מתו זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השנייה או במהלכה בהם יו"ר הוועידה ריינהרד היידריך ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך השלישי שנפצע קשה כשלושה חודשים לאחר קיום הועידה ע"י לוחמי מחתרת צ'כיים בפראג ומת מספר ימים אחר כך. אחד ממשתתפיה מפקד הגסטפו, היינריך מילר נעלם במאי 1945 ועקבותיו לא נודעו. ארבעה מתו למרבה הצער מיתה טבעית ובשיבה טובה, לאחר זמן קצר בכלא או לאחר הליך משפטי שהופסק .

§§§

במרחק כ-100 מ' מוילה ואנזה שוכנת וילה ע"ש מקס ליברמן(www.liebermann-villa.de) שהוקמה ב-1909 על ידי הצייר היהודי גרמני מקס ליברמן ליד אגם ואנזה . כאשר הווילה הוקמה כינה אותה הצייר " הארמון ליד האגם ". מקום שראה בו בית-קיץ לבלות בו חודשים אלה מחוץ לכרך של ברלין. בתוך שבעה דונם של שטח הבית , המרחב והגנים הפורחים שבו שם צייר מכס ליברמן למעלה מ-200תמונות שמן מרהיבות .הוא היה מהחשובים שבציירי גרמניה המודרנית של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 .

בין השנים 1920-1935 כיהן כנשיא האקדמיה הפרוסית לאומנויות. בשנת 1927 קיבל את אזרחות הכבוד של עירית ברלין אך לאחר עלית הנאצים לשלטון ב-1933 הוצרו צעדיו והוא נפטר ב-1935 בודד ומר נפש. בשנת 1940הוכרחה רעייתו מרתה למכור את הבית לשלטון הנאצי. בשנת 1943 כדי להימנע מגירוש למחנה הריכוז טרזיינשטאט, איבדה עצמה לדעת. הבניין הוחזר לבת שלהם מספר שנים לאחר מלחמת העולם השנייה. באמצע שנות התשעים הוכרז המקום "רכוש היסטורי מוגן", ובשנים לאחר מכן הווילה והגנים שופצו ושוחזרו ברמה מקצועית גבוהה כפי שהיו בעת מגוריו של הצייר ליברמן ,ותודות למעורבות רבה של אגודה אזרחית בברלין שהוקמה למען החזרת שמו ותרבות הציור והאומנות שהביא מקס ליברמן לברלין זה שנים רבות. בשנת 2006 נפתח המקום לציבור ובו גם תצוגה קבועה מציורי הצייר. תמונותיו של ליברמן תלויות כיום במוזיאונים הטובים בעולם וגם בארץ ומוערכות במאות אלפי דולרים לתמונה.
המקום מעורר רגשות עמוקים באשר לצייר היהודי המוכשר שחי ויצר שנים רבות במקום מרהיב כזה על שפת האגם עד שהוחרם ונפגע קשות ע"י השלטון הנאצי, וכך גם נפגעה קשות כל יהדות גרמניה ובהמשך יהדות אירופה וצפון אפריקה. הבית, שבעליו תרם כה רבות במשך שנים בהומאניות, יצירתיות,אומנות ואהבת האדם, ניצב על גניו הפורחים רק במרחק קצר מוילת ואנזה שנבנתה כשש שנים אח"כ,בשנת 1915, אך השוכנים בה משנת 1939-1945 היו במרחק שנות חושך ורשע נורא ממה שסימלו מקס ליברמן ויהדות גרמניה כולה .

 מיכאל (מיקי) פיילגוט

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה